פסק-דין בתיק תא"מ 6613-07

התובעת הגישה בקשה לביצוע שטר בקשר לשתי המחאות. הנתבע הגיש התנגדות לביצוען, בנימוק שפרע אותן באמצעות המחאות חלופיות. התנגדותו התקבלה לאחר שנקבע כי יש בפיו הגנה אפשרית. השאלה הטעונה הכרעה היא עובדתית, והיא, אם אמנם הוכיח הנתבע את טענתו.

א.         רקע דיוני תמציתי, והערה על שמיעת התיק ומתן פסק הדין

2.         ראשיתה של התובענה בבקשה לביצוע שטר, שהגישה התובעת ביום 22.8.2006 אל לשכת ההוצאה לפועל בירושלים (תיק הוצל"פ 03-23148-06-7), המתייחסת לשתי המחאות, כל אחת בסך של 10,000 ש"ח. האחת שמספרה 66115512, נמשכה ליום 13.7.2005, והשנייה שמספרה 661156291, נמשכה ליום 19.10.2005. ביום 27.12.2006 הגיש הנתבע התנגדות לביצוע שטר, שנדונה ביום 17.4.2007. הצדדים סיכמו את טענותיהם בכתב, וביום 31.5.2007 ניתנה החלטת כבוד הרשם, שלפיה כאמור, התקבלה ההתנגדות לביצוע שטר ונקבע שהתובענה תתברר בסדר דין מהיר.

טענת הנתבע היא שסכום ההמחאות נפרע באמצעות ארבע המחאות חלופיות, כל אחת בסך של 5,000 ש"ח, שאותן נתן לתובעת. מכאן קביעת הרשם, כי בפי הנתבע הגנה אפשרית, שעניינה היעדר חבות על-פי השטר ופקיעת עסקת היסוד. כך שאם תוכח, אזי לנתבע הגנה מפני התביעה.

3.         מאז התקיימו שתי ישיבות מקדמיות בפני כבוד השופט מוריס בן-עטר ז"ל האחת ביום 28.11.2007 והשנייה ביום 13.2.2008, הוגשו כתבי טענות, הנתבע תיקן תצהיר עדות ראשית, ועוד כהנה וכהנה בקשות והליכים עד אשר נשמעו ההוכחות ביום 31.12.2008. בתום ההוכחות נקבע שהצדדים יסכמו את טענותיהם בכתב.

מאחר שנטל ההוכחה מוטל על הנתבע, נשמעו תחילה ראיותיו, וכך גם הגשת סיכום טענותיו קדמה להגשת סיכום טענות התובע. סיכומי הנתבע הוגשו ביום 22.3.2009 וסיכומי התובע הוגשו ביום 20.10.2009.

4.         תובענה זו, לרבות הראיות שנשמעו במסגרתה, נשמעו כאמור, לפני כבוד השופט מוריס בן-עטר ז"ל, שנפטר בחודש פברואר 2011, לאחר שהצדדים הגישו את סיכומי טענותיהם, אך קודם למתן פסק הדין. בהתאם להנחייתה של נשיאת בית משפט זה, כבוד השופטת שולמית דותן, התיק הועבר אליי למתן פסק-דין.

תקנה 177 בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, שעניינה "רציפות הדיון", קובעת כי אם נמנע משופט לסיים את הדיון, רשאי שופט אחר לנהוג בעדויות כאילו הוא עצמו שמע אותן, ורשאי הוא להמשיך מן השלב שבו הפסיק קודמו. לפיכך, פסק הדין יינתן מבלי שהעדויות שנשמעו בפני כבוד השופט בן-עטר ז"ל תשמענה פעם נוספת (ע"א 534/69 אהרן שושני נ' יפה אלזם ואח', פ"ד כד(1) 145 (1970), בעמ' 147; ע"א 79/72 האפוטרופוס לנכסי נפקדים נ' פולק ואח', פ"ד כז(1) 768 (1973) בעמ' 773; ע"א 387/74 יוסף אברהם נ' בתי מרגוע ומלונות "היוזם" בע"מ, פ"ד כט(1) 353 (1974), בעמ' 356; ע"א 577/94 אורות ייצוג אמנים והפקות ואח' נ' גלי עטרי, פ"ד נא(5) 241 (1997) בעמ' 249).

ב.         עיקר העובדות

5.         במשך כעשור, עד שנת 2006, סיפקה התובעת שירותי למינציה לחברת י' י' הפקות ירושלים בע"מ (להלן - הפקות), שהנתבע הוא בעליה. החל משנת 2005 חוללו ההמחאות שמסרה הפקות לתובעת לתשלום תמורת השירותים שסיפקה, וביניהן גם שתי ההמחאות הנדונות.

ג.         טענות הנתבע

6.         הנתבע טען, שלאחר שחשבון הבנק שלו הוגבל, הוא סיכם עם מנהל התובעת, מר תמיר יוחנן (להלן - תמיר), שבמקום ההמחאות מחשבונו, ישלם לתובעת באמצעות המחאות חלופיות מחשבון אחר, וכך נעשה. לטענתו, אותן המחאות נפרעו, וכנגד אלו שלא נפרעו, ניתנו המחאות נוספות חלופיות. פרטי ההמחאות הובאו בתצהירו של הנתבע.

לטענת הנתבע, בניגוד לסיכום בינו לבין התובעת, ההמחאות שלא נפרעו לא הושמדו, אלא הוצגו לפירעון בחלוף זמן ניכר, לאחר חודשים ארוכים. מסיבה זו הוחזרו ההמחאות תוך ציון "עבר זמנו".

הנתבע טוען עוד, שבניגוד למוסכם בינו לבין התובעת, התובעת גם העבירה את המחאותיו לידי צד שלישי, חברת פנטוגרם (1993) בע"מ (להלן - פנטוגרם), וזאת שלא בידיעת הנתבע. פנטוגרם הגישה את ההמחאות אל לשכת ההוצאה לפועל ביום 6.3.2007 הגם שתאריכי פירעונן היה בשנת 2005.

7.         הנתבע טוען, כי עלה בידו להוכיח שסך של 10,000 ש"ח נפרע באמצעות שתי המחאות, כל אחת בסך 5,000 ש"ח, שאותן הסבה התובעת לידי צד שלישי, ושמספריהן 74419 ו-74420. בעניין זה הפנה הנתבע לעדותו (עמ' 16 שורות 14-8), ולעדותו של מר אילן שרגנהיים, מנהלה של פנטוגרם (להלן - אילן), שהעיד על קבלת המחאות של הנתבע מהתובעת (עמ' 10 שורות 19-11). הנתבע אף הפנה לכך שגם תמיר העיד על העברת המחאות כאמור (עמ' 19 שורות 12-4), ולכך שלא יכול היה שלא לאשר את החלפת ההמחאות (עמ' 19 שורה 20 עד עמ' 20 שורה 2).

לפיכך טוען הנתבע, שבעת העברת שתי ההמחאות החלופיות הנזכרות, התובעת הייתה אוחזת כשורה בהן, מאחר שהמחאות אלו ניתנו לה בתמורה לשירותים שסיפקה להפקות. משהועברו המחאות אלו לפנטוגרם עבור שירותים שקיבלה ממנה התובעת, הפכה פנטוגרם לאוחזת כשורה באותן המחאות. מכיוון שכך, פנטוגרם היא האוחזת כשורה בהמחאות ולתובעת לא יכולה להיות טענה כלפי הנתבע. על יסוד כך, ומאחר שלטענת הנתבע, התובעת קיבלה המחאות חלופיות, היה עליה להשמיד את ההמחאות הנדונות. כך לטענתו, תחת זאת, פעלה התובעת בחוסר תום לב בכך שהגישה אותן אל ההוצאה לפועל לביצוע. חוסר תום הלב חמור במיוחד, כך לטענת הנתבע, מאחר שהתובעת ופנטוגרם מיוצגות בידי אותו עורך-דין. עוד טוען הנתבע, כי משלא הוצגו רישומי הנהלת החשבונות של התובעת, לא עמדה התובעת בנטל להוכיח שלא היה פירעון בגין ההמחאות הנדונות.

8.         באשר להמחאה הנוספת בסך של 10,000 ש"ח, לטענת הנתבע עלה בידו להוכיח שאף סכום זה נפרע באמצעות שתי המחאות בסך של 5,000 ש"ח כל אחת, שמספריהן 4852 ו-4853. אמנם גם אלו חזרו, אלא שאז, ביום 26.5.2005, העביר הנתבע לתובעת המחאה נוספת, על סך של 10,000 ש"ח, שמספרה 513. אמנם התובעת טענה שהמחאות אלו נמסרו לידיה על חשבון חובו של הנתבע, אולם לטענת הנתבע, עלה בידו להוכיח אחרת. בעניין זה ביקש הנתבע להסתמך גם על עדותו של תמיר (עמ' 20 שורות 23-6, עמ' 22 שורות 15-5), וטען שלא עלה בידי התובעת לסתור את דו"ח הספקים שהציג הנתבע. כך לטענתו, גם לא הוצגה כרטסת הנהלת החשבונות של התובעת, ולפיכך לא הוכיחה שהנתבע אמנם לא פרע את חובו. כך גם אי הצגתה מקימה חזקה, שאילו הוצגה הייתה מוכיחה את ההפך מטענת התובעת.

ד.         טענות התובעת

9.         טענת התובעת היא, שלא עלה בידי הנתבע להוכיח שאת ההמחאות נושא התובענה אמנם החליף בהמחאות אחרות. בהתנגדות לביצוע השטר טען שאת ההמחאה שמועד פירעונה היה ביום 13.7.2005 החליף בשתי המחאות, כל אחת בסך של 5,000 ש"ח, האחת מספרה 57923 שמועד פירעונה היה 21.12.2005, והשנייה מספרה 57922 שמועד פירעונה היה 4.12.2005. כך גם טען שאת ההמחאה שמועד פירעונה היה 19.10.2005 החליף בשתי המחאות, אף הן כל אחת בסך של 5,000 ש"ח, האחת מספרה 74419 שמועד פירעונה היה 21.6.2006, והשנייה מספרה 74420 שמועד פירעונה היה 21.7.2006. אולם לטענת התובעת, הנתבע לא צירף כל ראייה לביסוס טענת החלפת ההמחאות כאמור. בחקירתו בדיון בהתנגדות לביצוע השטר, אמנם אמר שהחלפות אלו נרשמו באופן מסודר בספרי הנהלת החשבונות. אך משלא היה באותם ספרים כדי לסייע בו, טען שמנהלת החשבונות לא הייתה מסודרת, ורק לאחר שעזבה, לאחר חודש אוקטובר 2005, הרישום היה מסודר (עמ' 17-16). אך למרות העובדה שכל ההמחאות החלופיות ניתנו לאחר חודש דצמבר 2005, לא הוצגה כרטסת מסודרת של הנהלת החשבונות, המוכיחה את טענות הנתבע.